נפל מהמשאית בעת שפרק סחורה ונפצע: יוכר כנפגע תאונת דרכים

במהלך העבודה בעת שנדרש העובד לפרוק עגלת סחורה המכילה ביצים, החלה הרמפה החשמלית של המשאית , עליה עמד, לרעוד ואחת העגלות התדרדרה וגרמה לנפילתו לכביש. בית משפט השלום בקרית גת קיבל את תביעת פיצויים של העובד שנפצע כנגד חברת הביטוח כאשר קבע כי מדובר בתאונת דרכים בהתאם לחוק.

בסמוך לחג הפסח במהלך אפריל 2012 נדרש העובד שהועסק כנהג משאית לספק סחורה, קרטוני ביצים, לחנות בבני ברק. כשהגיע למקום ותוך כדי שעמד על הרמפה החשמלית של המשאית לצורך הורדת הסחורה, הידרדרה אחת העגלות בשל תנודות המנוע, הדפה את העובד אל מחוץ לרמפה לכביש, והעגלה נפלה עליו ופגעה ברגלו הימנית.

התאונה הוכרה כתאונת עבודה, וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה כי נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור 19% בשל הגבלה קלה בטווח תנועות קרסול ימין ומצב פוסט טראומתי.

בתביעה שהגיש העובד כנגד  חברת הביטוח "הפניקס", מבטחת המשאית, לבית שמפט השלום בקרית גת עתר העובד לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו במסגרת עבודתו. בין היתר טען כי פגיעתו הקשה מנעה ממנו לחזור לעבוד במשך שלוש שנים לאחר האירוע. הוא תיאר כי הוא סובל מכאבים קשים בקרסול כמו כן שבעקבות התאונה נכנס לדיכאון ויש לו סיוטי לילה.

במהלך התביעה הצדדים היו חלוקים בשאלה האם נסיבות האירוע נכנסות להגדרת חוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים.

בעניין זה יש לציין כי הייחודיות של תביעות תאונות דרכים ביחס לתאונות אחרות היא הקלות הנדרשת בהוכחת התביעה. בעוד ששאר התביעות בגין נזקי גוף יש להוכיח את יסודות עוולת הרשלנות ואת העובדה כי המזיק התרשל. אירועים שיוכרו כתאונות דרכים, התובע לא ידרש להוכיח אשם אלא מספר תנאים שמבססים את ההגדרה של תאונת דרכים.

תאונת דרכים, מהי?

הוראות חוק הפיצויים מגדירים "תאונת דרכים" כמאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. בנוסף, ככל שתנאי בסיס זה לא מתקיים קיימות בין היתר חלופות נוספות המתארות מצבים המהווים אף הם תאונות דרכים, וביניהן יראו כתאונת דרכים גם מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש לא שינה הרכב את ייעודו המקורי וכל עוד לא מדובר במעשה מכוון לגרום נזק.

לטענת התובע, בהתאם לפסיקות קודמות, המקרה נחשב כתאונת דרכים מאחר שנפגע במהלך פריקה שבוצעה באמצעות שימוש בכוחו המכני של הרכב וכאשר הרכב לא שינה את ייעודו.

בהקשר זה התובע הסביר כי בעקבות לחץ עבודה מוגבר ,בשל העומס של החג בהספקת המזון, ועל מנת לתגבר את מערך המשאיות שלהם הוא נדרש לעשות שימוש במשאית שהייתה לה תקלה במצבר. לצורך כך הוא קיבל הוראה ממעסיקיו להשאיר את המנוע דולק במהלך פריקת הסחורה. לטענתו, כתוצאה מעבודת המנוע ארעו תנודות במשאית, שגרמו להידרדרות העגלה, נפילתו ופציעתו.

חברת הביטוח לעומת זאת, טענה כי פרטים מהותיים בגרסת התובע בנוגע לאירוע התאונה, נסתרו ועל כן יש לקבוע כי גרסתו לא הייתה מהימנה. בנוסף, לטענת החברה, התאונה אירעה עקב פריקה וטעינה ידנית של מטען ועל כן נסיבות אלה אינן בבחינת תאונת דרכים והתרחשו ללא מעורבות או שימוש ברכב. כל מקרה גם אם המנוע עבד , הרי שלא יתכן שהוא גרם לתנודות שידרדרו עגלה במשקל מאות קילוגרמים, בפרט כאשר על משטח הרמפה היו בליטות וזיזים שנועדו לעצור תנועה.

גרסה אמינה ומשכנעת

אלא שלאחר ניתוח הראיות, הגיעה השופט אבישי זבולון לכלל מסקנה כי יש לקבל את גרסת התובע להתרחשות התאונה. לדבריו, התובע הותיר בעדותו רושם אמין ומהימן, עדותו הייתה קוהרנטית ורצופה ביחס לאירוע הנפילה וגרסתו בעניין זה לא נסתרה.

לעניין נסיבות התאונה השופט הסביר כי "אין זה בלתי סביר, כי משאית שמנועה נותר בפעולה יגרום לתנודות העלולות להניע עגלה גבוהה הניצבת על גלגלים, הנושאת מטען ביצים, אף אם במשקל של כ-200- 300 ק"ג, להתחיל בתנועה, להידרדר וליפול בעצמה, כפי שתיאר התובע" וקיבל כאמור את גרסת התובע.

מכאן ניגש השופט לבחון האם הנסיבות הללו נכנסות בגדר הגדרת "תאונת דרכים"  על פי חוק הפיצויים. לאחר בחינת האירוע הוא קבע כי אומנם אין מחלוקת כי בשעת התאונה לא התקיימה ההגדרה הבסיסית של שימוש ברכב  למטרות תחבורה, מפני שהמשאית לא שימשה למטרות תחבורה אלא שימשה לפריקה של הסחורה אותה הובילה, עגלות ביצים.

אולם שמדובר במשאית שהייתה בגדר רכב דו ייעודי, המשמש הן למטרת תחבורה-נסיעה והן לצורך העברת סחורה ממקום למקום ובעת האירוע בוצעה בו פעולת פריקת סחורה. בנסיבות אלו, לצורך פריקת הסחורה, עשה התובע שימוש במנוע המשאית, שכן השאיר את מנוע המשאית פועל על מנת להניע ולפתוח את הרמפה המשמשת להורדת סחורה ומכאן כי המאורע אירע מבלי שהמשאית שינתה את ייעודה המקורי ותוך כדי ניצול הכוח המכני של מנוע המשאית שגרמו לרעידות המשאית, והובילו לנפילת התובע והעגלה מהמשאית.

"התוצאה היא שהתובע נפגע כתוצאה משימוש בכוח מכני של משאית, שהופעל לצורך שימוש בייעודה  הבלתי תחבורתי ככלי רכב דו מהותי. על כן, הנני  קובע כי התובע  נפגע בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים ולפיכך זכאי לפיצוי מהמבטחת המשאית"  כתב השופט.

מכאן פנה השופט לבחון את שאלת היקף הנזק שנגרם. בתוך כך קיבל את קביעת הנכות הרפואית  של המוסד לביטוח לאומי, לפיה לתובע נותרה נכות בשיעור  19%. באשר לנכות התפקודית, תוך שלקח השופט בחשבון את בעיות הדיכאון והחרדה של התובע כמו כן את גילו וכן את העובדה כי התאונה לא שוללת ממנו להמשיך לעבוד, העריך את נכותו התפקודית בגין התאונה, בשיעור  12% בהתבסס על קביעות אלו ולאחר חישוב סך הפיצויים בין היתר בשל הפסדי שכר, כאב וסבל והוצאות רפואיות, ולאחר ניכוי תשלום תכוף ותגמולים ביטוח לאומי, חייב את המבטחת לשלם לתובע סך של 203,900 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור 15.34%.

ת"א 36538-02-13 ב.  נ' חברה לביטוח בע"מ

להתייעצות עם עורך דין נזיקין ותאונות דרכים צרו קשר