הפרעות שינה יכולות להיחשב כתאונת עבודה?

אדם שעבד משך 40 שנה במשמרות מתחלפות החל לסבול מבעיות בשינה ודום נשימה. הוא הגיש תביעה בגין כך למוסד לביטוח לאומי וניסה לקשור את הבעיות מהן הוא סובל לפגיעה במנגנון השינה בעקבות העבודה. הביטוח הלאומי סבר שאין קשר סיבתי בין מצבו הבריאותי לאופי העבודה בה עבד אך בית הדין לעבודה קבע כי יש קשר בין העובדות.

סיפור הדברים:

התובע יליד 1952 עבד למעלה מארבעים שנה במשמרות מתחלפות. הוא עתר בבית הדין כי הוא סובל מהפרעות שינה, מדום נשימה ועל כן הוא גם סובל מסיבוכי משנה שבאים לידי ביטוי כיתר לחץ דם, סוכרת ופגיעה נפשית.

עבודתו של התובע התמקדה בחיפוש נפט כאשר העבודה התבצעה במשמרות ארוכות של שמונה עד 12 שעות כל אחת. המשמרות של שמונה שעות היו משמרות מתחלפות מידי שבוע כאשר הם נעשו ברצף כמשמרת בוקר, ערב, לילה. המשמרות בנות 12 השעות התחלפו מידי שבוע והעובד קבל שלושה ימי הפסקה ביניהם  כאשר יומיים מהם נוצלו לנסיעות הלוך וחזור לאתרי הקידוח.

בעבודה זו הוא עבד משך 40 שנה.

החל משנת 1986 עבד התובע בחברת חשמל במשמרות מתחלפות של שמונה שעות כל אחת. מדובר בסבב משמרות אשר נפרשות על פני תשעה ימים כאשר בכל שלושה ימים מתחלפת המשמרת והוא כולל יומיים של חופשה. בשל מצוקת כוח אדם בשנים האחרונות הוא לא זכה בכל פעם בשני ימי חופשה והוא נאלץ להסתפק ביום אחד בלבד.

עבודתו של התובע מתבצעת משך כל אותן שעות בחדר אשר מואר באור חזק מאוד אשר צובעים את החדר בלבן. האו נשאר בעוצמה קבועה כל העת.

מצבו הרפואי של התובע –

התובע סובל מיתר לחץ דם וממחלת הסוכרת כאשר הטענה היא כי אלו נובעים בעקבות דחק נפשי כאשר אלו נחשבים כתופעות וסיבוכי משנה הנובעים מהפרעות שינה ודום נשימה כאשר הסיבה שלהם היא אופי העבודה שלו, עבודה במשמרות ההורסת לחלוטין את מנגנון השינה.

להתייעצות עם עו"ד דיני עבודה

דבר המומחה מטעם בית הדין –

לצורך בדיקת הנושא מונה פרופסור טל כמומחה וכיועץ מטעם בית הדין כאשר בקשו ממנו להשיב על השאלות באשר להקשר הסיבתי והרפואי בין התופעות אשר מהן סובל התובע לבין אופי העבודה שבו עבד.

תחילה פרט פרופסור טל, מהי ההפרעה של דום נשימה בשינה.

דום נשימה בשינה (Obstructive Sleep apnea=OSA) – זו תסמונת מוכרת אשר מלווה בהפרעות נשימה בעת השינה כאשר הדבר בא לידי ביטוי בהפסקות של זרימת אוויר תקינה אל הריאות. זו יכולה להיות הפסקה מלאה או הפסקה חלקית.

כתוצאה מכך נגרמות שוב ושוב ירידות ברמה של ריווי החמצן בדם. התוצאה של שינה כזו אלו סיכונים מוגברים להתפתחות בעיות שונות של יתר לחץ דם מחלות לב וכלי דם, שבץ מוחי, אי ספיקת כליות, סכרת, תאונות עבודה, דיכאון ועוד.

למעשה הפרעות שינה קשורה בעבודה המתבצעת במשמרות ואלו מהוות מרכיב חשוב בתחלואה המשתייכת לקטגוריה ששייכת למחלות תעסוקתיות. עובדים בעבודה מן הסוג הזה סובלים משינה לא איכותית, שינה שאינה מרעננת, ירידה באנרגיה בשעות היום, קשיי ריכוז, דיכאון ועוד.

בשנים האחרונות אנחנו מוצאים כי הספרות הרפואית מתייחסת לבעיות בריאות שונות אשר נגרמות בעקבות עבודה במשמרות. זה כולל תחלואת לב, בעיות מטבוליות שונות, עלייה במשקל, תשישות, סוכרת ועוד שלל תופעות אשר המקור שלהן נעוץ בשינה שאינה איכותית.

למעשה קבע פרופסור טל כי התופעות אשר מהן סובל התובע הן בהחלט מתאימות לתנאי העבודה שלו וכי ישנו בפירוש קשר סיבתי בין תנאי העבודה שלו – עבודה במשמרות לבין הליקויים אשר מהם הוא סובל.

המומחה הרפואי נשאל ונחקר על אודות הנושא והוא הסביר ופרט באריכות ובפרוטרוט על כל הנושא של בעיות והפרעות שינה כאשר הוא הסתמך על מחקרים וספרות רפואית על מנת להסביר כי אכן ישנו קשר הדוק בין אופי העבודה שלו לבין הליקויים והבעיות אשר מהם הוא סובל כיום.

בסיכומו של דבר קבע המומחה כי אכן יש סבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה במשמרות שהתבצעה משך שנים ארוכות כל כך אכן השפיעו על מצבו של התובע ואף החמירו אותו.

המוסד טען כי ישנה סתירה בחוות הדעת של המומחה היות הוא בעצם לא ציין כי עבודה במשמרות היא זו שגורמת לדום נשימה בשינה אך הוא כן ציין באופן ברור ונחרץ כי החמרת מצבו הרפואי קשור בהחלט לאופי העבודה של התובע לבין התחלואים השונים אשר מהם הוא סובל.

המוסד ביקש במהלך ההליך למנות מומחה אחר במקום המומחה שמינה בית הדין מטעמו ולמנות מומחה אחר במקומו זאת בגלל שהמומחה בעצם לא ענה על כל השאלות אשר הופנו אליו.

השופטת לעומת זאת לא הסכימה לקבל את הבקשה והיא טענה כי "חוות דעת המומחה היא ברורה, עקבית ומנומקת וממנה ניתן ללמוד על הקשר הסיבתי הישיר שבין עבודת המשמרות לבין הפרעת השינה והחמרת דום נשימתי בשינה".

השופטת סברה כי יש לקבל את דעתו של המומחה גם בכל מה שנוגע לסיבוכי המשנה לפיה תנאי העבודה של התובע הם אלו שהשפיעו במידה משמעותית על מצבו הרפואי של התובע כולל גם סיבוכי המשנה מהם הוא סובל.

בסיכומו של דבר נקבע כי אכן הפרעות השינה מהם הוא סובל, דום נשימה, מחלת יתר לחץ דם ומחלת הסוכרת מהווים אכן "פגיעה בעבודה".

התביעה להכרה בפגיעה הנפשית נדחתה היות ולא הוכח כל קשר סיבתי בין הפגיעה לבין הנזקים שנוצרו בעקבות העבודה.

על כן הוחלט לחייב את המוסד לשלם לתובע את הוצאותיו על סך 8,000 ₪.

להתייעצות עם עורך דין נזיקין ותאונות עבודה, צרו קשר