לקביעת פגישת ייעוץ
נסע על המדרכה ופגע בקשישה
עועו"ד אמיר קרן 13.06.18 נזיקין

נסע על המדרכה ופגע בקשישה

אישה בת 73 נפגעה מרכב שחסם את המדרכה ונסע לאחור. בעל המוסך ממנו יצא הרכב הכחיש את הקשר של הנסיעה לאחור למקרה הפגיעה בקשישה אך השופט כ'אלה גדעון מצאה כי מדובר בעדות לא אמינה.

סיפור הדברים:

קשישה ילידת 1939 בת 73 סיפרה כי צעדה על המדרכה ברחוב חלוצי התעשייה שבחיפה. רכב שחנה על המדרכה חסם את המעבר והיא נאלצה לעקוף את הרכב כדי להמשיך בדרכה. הרכב שנסע לאחור פגע בה והפיל אותה ארצה. לאחר התאונה יצא הנהג מהרכב ויחד עם אדם צעיר נוסף אשר עבד במוסך – הרימו את האישה והכניסו אותה אל המוסך. הם הגישו לה כיסא לשבת ואף נתנו לה מים לשתות. אישה נוספת שעבדה במוסך ניקתה לה את הפצע שנוצר בעקבות הנפילה, במרפק ידה השמאלית. לאחר שהקשישה התאוששה מהנפילה צילם בעל המוסך את היד המדממת, כמו כן הושיט לה כרטיס ביקור שלו ואף ביקש מאחד העובדים במקום להסיע אותה עד לביתה.

גרסת התובעת:

לטענת התובעת, מיד לאחר שנפלה בגלל הרכב הוא הוזז מהמקום וכאשר פנתה אל מנהל המוסך – הנתבע, ואל העובדים במקום ובקשה לקבל את פרטי הרכב הפוגע – הם לא נענו לה.

למחרת התאונה פנתה התובעת אל קופת החולים והיא אובחנה כסובלת מכאבים בכתף השמאלית, כמו כן כאבים במפרק רגל שמאל, כאבים בתנועה ושפשופים באזורים שונים. היא עברה בדיקות כמו כן טיפולי פיזיותרפיה והייתה במעקב רפואי. כחודש לאחר התאונה עברה בדיקת US בעקבות הכאבים אשר מהם סבלה וזו הדגימה קרע בגיד הסופרא – ספינטוס שברגל שמאל.

גרסת הנתבע:

הנתבע הכחיש מכל וכל את גרסתה של התובעת. הוא סיפר כי באותו זמן הוא עמד במוסך ועסק בעניינים שבשגרה. תוך כדי שעבד והשקיף על המתחם הבחין כי אישה מבוגרת צועדת ברחוב חלוצי התעשייה כאשר לפתע נפלה על המדרכה. הוא הבחין גם כי באותו זמן חלף אופנוע במקום ולא עצר. לדעתו, שמעה האישה את האופנוע וחששה כי הוא עלול לפגוע בו ומתוך זה מיהרה הצידה ועל כן כשלה ונפלה.

מיד לאחר שהבחין בנפילתה חש לסייע לה. הוא דאג שייתנו לה לשתות מים ואף ניסה לשוחח אתה וביקש לדעת אם יש מי מבני משפחתה אשר יכול לבוא ולסייע לה. ניסיונות השיחה עמה לא צלחו היות והיא הייתה מבולבלת מאוד ואף לא דברה בעברית. לדבריו הוא נתן לה כרטיס ביקור עם פרטים שלו, בכדי שהיא תוכל למסור את מספר הטלפון לקרוב משפחה שישוחח עמו בטלפון ויתאם את איסופה מהמקום.

הנתבע טען כי למעשה אין ולא היה לו כל קשר לתאונה מלבד היותו עד ישיר לנפילתה מסיבה לא ברורה של הקשישה. עוד הוא טען כי בעת התאונה הוא לא נהג כלל בכלי רכב שהיה בטיפול במוסך.

מצבה הרפואי של הקשישה:

ד"ר נורמן דורון – מומחה לכירורגיה אורתופדית אשר מונה מטעם בית המשפט לטפל בתביעה טען כי הקרע בגיד אינו תולדה של התאונה וכי למעשה לא נותרו לה נכויות צמיתה בעקבות התאונה. הקרע בגיד מקנה לה 10% נכות אך זאת ללא כל קשר לתאונה.

התובעת וויתרה על זימון של מומחה לחקירה בגלל חסרון כיס לטענתה. יש לציין כי בהתחשב במצבה הכלכלי היא אף הייתה פטורה מלשלם אגרה עבור הגשת התביעה.

דיון

בית המשפט אימץ את גרסתה של התובעת אשר היה אמין וקונקרטי לאורך כל הדרך. היא דבקה בגרסה כי ראתה את בעל המוסך יוצא מהרכב אשר הפיל אותה בנסיעתו אחורנית. היא סיפרה על הושטת העזרה מצד עובדי המוסך ועל העלמת הרכב הפוגע מהמקום. לעומת זאת, בעדותו של התובע התגלו כמה וכמה בקיעים אשר אלו הפכו את עדותו לבלתי אמינה.

כך לדוגמא – טען הנתבע "אין לי פרטי רכב שפגע לטענת הולכת הרגל". אך בחקירה הנגדית, כאשר נשאל לאיזה כלי רכב התכוון, ענה כי "הכוונה לאופנוע, אם הוא פגע. זה גם כלי רכב", בזמן שהאופנוע כלל לא הוזכר בהודעתו הראשונה של הנתבע. התובעת אף היא ידעה לספק כי חלף אופנוע במקום בעת התאונה אך הוא כלל לא היה קשור לסיפור והוא אף לא עצר במקום.

יתרה מזו, הנתבע תיאר בעדותו כי הוא עמד בתוך המוסך בעת התאונה ומעיון בתסריט מתברר כי בין מקום עמידתו לכאורה ועד למקום הנפילה חנו הרבה מכוניות. דבר זה סותר את הגרסה של התובעת אשר טענה שוב ושוב כי מנהל המוסך הוא זה שיצא מהרכב בכדי לסייע לה. הוא גם כן טען שסייע לה אך הגיע מתוך המוסך. דבר זבה אף לא מסתדר עובדתית. איך ייתכן שממרחק מקום בו הוא שהה, הוא הצליח להגיע ראשון אל הזירה ולסייע לקשישה.

מלבד זאת, מדובר באזור הומה אדם ועל כן לא יכול להיות עובדתית כי לא ניגש אליה אף אחד רק מנהל המוסך ששהה במרחק של 10-15 מטרים ממקום הנפילה. (על פי גרסתו של הנתבע שלא שהה ברכב)

הנתבע אף לא דאג לזמן אי מי מעובדי המוסך על מנת שיתמוך בגרסתו. כאשר נשאל ממי הוא ביקש שיסיע את הקשישה הביתה ובאיזה רכב הסיעו אותה, ענה כי הוא אינו זוכר את הפרטים הללו.

כמו כן העיד הנתבע כי מכיוון שהתובעת דברה ברוסית הוא מסר לה את כרטיס הביקור שלה על מנת לתאם עם בני משפחתה שיבואו לאסוף אותה מהמקום. התנהגות זו גם כן לא מסתדרת עם גרסתה של התובעת אשר טענה כי היה ניסיון להסתיר ממנה מידע. השופטת כתבה כי היא לא שוכנעה כי זה היה המניע למסירת כרטיס הביקור. היות והוכח כי במוסך נכחו באותה עת גם עובדים דוברי רוסית וניתן היה בקלות לגשר על קושי השפה. אף העובדת אשר חבשה את ידה של הקשישה הייתה דוברת רוסית.

לאור כל האמור לעיל, גרסה השופטת כי היא לא יכולה לתת אמון בגרסתו של הנתבע וקבעה כי היא מקבלת את גרסתה של התובעת. היא קבעה כי התובעת אכן נפגעה בגופה מכלי רכב אשר היה נהוג על ידי הנתבע.

פיצויים

לעניין הכאב והסבל של הקשישה בעקבות הפגיעה, בהתחשב בגילה של התובעת והטיפולים אשר אליהם הזדקקה בעקבות התאונה פסק לה בית המשפט סך של 10,000 ₪ השווה לכעשירית מהסכום המקסימאלי בניכוי גיל.

בשים לב לעובדה כי למעשה לא נותרה התובעת עם נכות צמיתה בעקבות התאונה ובהתחשב בתחלואים הרבים אשר מהם היא סובלת, לא שוכנע בית המשפט כי הקשישה תזדקק לעזרה מיוחדת בעקבות התאונה.

לעניין הוצאות בעבר ובעתיד – בהתחשב בהוצאות כמו גם בטיפולים שהיו לקשישה בעקבות התאונה ולרבות הוצאות נסיעה שהיו כרוכות בדבר, פסק בית המשפט פיצויים על סך 2,000 ₪.

עבור פסיקות להוצאות העתיד לא הונחה כל תשתית.

סוף דבר

השופטת קבעה: "הנני מחליטה לקבל את התביעה, ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת את הסך של 22,000 ₪, וכן אגרת משפט בשערוך ליום תשלומה בפועל."

להתייעצות עם עורך דין תאונות דרכים – צרו קשר

לקבלת פגישת יעוץ חייג או שלח פרטים:

Comments

comments