לאחר 10 שנוות מאבק תקבל אלמנתו של השוטר את הזכויות המגיעות לה

אלמנה טענה כי בעלה נפטר כתוצאה מהנכויות אשר מהן סבל ושהוכרו על ידי משרד הביטחון ועל כן לטענתה היא זכאית לזכויות שונות על פי חוק למרות שבעבר נדחו טענותיה. לאחר הגשת הערעור – היא אכן זכתה לקבל את הזכויות אשר מגיעות לה כאלמנתו של שוטר.

המערערת הינה אלמנה של המנוח מר ב.ס. ז"ל . המנוח נולד ב 1.1.1933  והלך לעולמו בתאריך 10.2.2008 לאחר 28 שנים אשר בהם מבעיות בריאות שונות.

המנוח שירת במשטרת ישראל בין השנים 1960 ועד לשנת 1988 כאשר במהלך השנים הוא סבל מבעיות רפואיות רבות ובכללן – נכות אורתופדית בגין שבר בחוליה, לחץ דם גבוה, תעוקת לב ועוד בעיות הנובעות מכך אשר כל אלו קבעו אחוזי נכות משמעותיים.

הוא סבל גם ממחלה טרשתית ובנוסף גם ממחלת אי ספיקת כליות אשר נבעה כתוצאה מהמחלה הטרשתית. בעקבות אלו היה עליו לעבור טיפולי דיאליזה כאשר בנוסף לכך הוא סבל גם מכולסטרול גבוה ומסוכרת.

בשנת 1994 בהיותו בן 61 הוא עבר ניתוח מעקפים כאשר בליבו הושתלו ארבעה מעקפים. לאחר שנה הוא עבר צנתור להרחבת העורק הימני ובסיכום הוא עבר במהלך השנים 12 צנתורים אשר בהם הורחבו העורקים והושתלו תומכונים.

המוות

בתאריך 10.2.2008 הובהל המנוח אל בית החולים נהריה לאחר יומיים אשר בהם סבל משלשולים קשים מהקאות וממצב רוח ירוד מאוד. הוא התעלף בכניסה למיון ובבדיקות שנערכו לו נמצאה רמת אשלגן גבוהה מאוד באופן קריטי, עקב כך בוצעה לו דיאליזה דחופה בכדי להוריד את האשלגן.

המנוח סרב לקבל טיפול תרופתי ואף ציין כי הוא מתכנן לשלוח יד בנפשו, על כן נבדק גם על ידי מומחה מתחום הפסיכיאטריה אשר הוא הנחה את הצוות המטפל שישגיח על המנוח על פי הנהלים המתאימים למצבו הנפשי.

באותו יום בשעות הלילה נמצא המנוח במיטתו ללא רוח חיים כאשר במוניטור אובחן קו ישר. הצוות ניסה לבצע בו הליך החייאה בשילוב עם טיפול תרופתי אך זה לא צלח. בתיק הרפואי של המנוח נרשם כי סיבת המוות נובעת בעקבות תסחיף ריאתי.

בתיק הרפואי נרשם כי בנו של המנוח קבל הודעה על פטירתו של האב ואף נדרשה ממנו הסכמה לביצוע ניתוח שאחר המוות בגלל החשיבות הרפואית שכרוכה בכך, בכדי לבדוק מה אכן גרם למותו של המנוח, אך משפחתו של המנוח התנגדה לכך מטעמי דת ואידיאולוגיה.

המערערת טענה בפני המשיב כי מותו של המנוח שארע באופן פתאומי נבע בשל הנכויות אשר מהם סבל ובעיקר בגלל המחלה הקרדיאלית ומחלת לחץ הדם כאשר לטענותיה היא צרפה חוות דעת רפואיות משלימות של פרופ' קפלינסקי מתחום הקרדיולוגיה, בעוד המשיב דחה את תביעת המערערת על סמך חוות הדעת של המומחה מטעמו ד"ר ישראל תמרי. הוא מצא לנכון להסתמך על חוות הדעת של צוות בית החולים אשר על פיו המנוח נפטר כתוצאה מתסחיף ריאתי ולא בשל סיבה קרדיאלית.

מסקנותיה של וועדת הערר בהרכבה הקודם

וועדת הערר בהרכב הקודם מצאה לנכון להעדיף את עמדת המומחה הרפואי מטעם המשיב על פני דעתו של המומחה הרפואי מטעמה של המערערת וזאת בגלל שהמומחה מטעם המשיב הסתמך על רשומות רפואיות מטעם צוות בית החולים. כמו גם על ממצאי בדיקות אשר נעשו בזמן אמת בזמן שהמערערת הסתמכה רק על השערות שונות.

שופטי בית המשפט קבעו לאחר שמיעת שני הצדדים כי אין להם למעשה כל מסקנה והם נותרו עם ספקות באשר לנכונותה של המסקנה של וועדת הערער ועל כן יש למנות מומחה בלתי תלוי אשר יתייחס לכל התמיהות אשר עולות מן התיק.

הדיונים בוועדה

הוועדה הסיקה כי הקו הישר אשר אובחן במוניטור בעת פטירתו של המנוח אכן מלמד כי הייתה כאן בעיה לבבית חריפה אשר ממנה סבל המנוח. אך עם זאת היות ולא היה תרשים המוניטור בתיק הרפואי הרי שהמומחה היה צריך לבדוק מה קדם למעשה להופעת הקו הישר במוניטור.

בית המשפט המחוזי סבר כי מדובר בבירור חיוני היות וקו ישר במוניטור אינו שולל את קיומה של התחלואה אך הלבבית סמוך לפטירה אך מצד שני היא אינה מחזקת את המסקנה כי המוות נגרם כתוצאה מתסחיף ריאתי.

דו"ח הפטירה מעלה השערה אשר על פיה עולה כי המוות נגרם כתוצאה מהתסחיף הריאתי. על כן לא מדובר ממש במסקנה שהיא חד משמעית.

המומחה היה סבור כי אם סיבת האשפוז היה אירוע לבבי הרי שהמנוח היה מתלונן על כאבים בחזה והצוות הרפואי היה מאבחן את הבעיות על פי תרשימי הא.ק.ג. תסמינים אלו לא תועדו בתיק.

למעשה העלה פרופסור צבעוני את המסקנה כי ככל הנראה  המנוח אכן נפטר מבעיה לבבית אך כזו שגרמה לפרפור חדרים כאשר תיאור המקרה מתאים למסקנה זו.

דיון והכרעה

לאחר שנבחנו השאלות השנויות במחלוקת הוחלט כי יש לקבל את הערעור השני ולבטל את החלטת המשיב מתאריך 22.9.2008 .

חוק משפחות החיילים שנספו שהיה תקף באותו זמן קבע הסדר מיוחד אשר מקים חזקות בעניין היפוך נטל הוכחה וזה לשונו –  "לעניין חוק זה, חייל שמת כתוצאה מחבלה, ממחלה או מהחמרת מחלה שאירעו בתקופת שירותו, רואים אותו כמי שמת עקב שירותו זולת אם הוכח היפוכו של דבר".

בעניין זה לא הייתה מחלוקת כי נתיחת הגופה לאחר המוות הייתה עשויה לשפוך אור על כל הפרשיה אך המשפחה שומרת מסורת התנגדה לדבר.

סוף דבר

לאחר ניתוח ובדיקה מעמיקה של העמדות והטענות השונות הוחלט כי מסקנתו של המומחה מטעם בית המשפט הינו קרוב מאוד למסקנת המומחה שמטעם המערערת כך שמסתבר כי המנוח נפטר כתוצאה מפרפור חדרים ומחלת יתר לחץ הדם ואלו גרמו להידרדרות ולמוות.

משכך – הוחלט כי יש מקום לקבל את הערעור בהתאם ללשון הפסיקה כאשר על פיה יש להכיר בזכיותיה של משפחת המנוח כאשר המחלה אכן הוכרה כגורם למותו. מלבד זאת סבר השופט כי מדובר בחוק סוציאלי אשר במקרה של ספק ניתן לפרשו לטובת המערערת.

לסיכום – השופט ביטל את החלטת המשרד מ2008 והוא קבע כי "מתקיים קשר סיבתי בין פטירת המנוח לבין נכויותיו המוכרות ומשכך המערערת זכאית לקבלת את זכויותיה המוקנות כאלמנת המנוח".

להתייעצות עם עורך דין נזיקין וביטוח צרו קשר