פועל בניין שנמחץ בתאונה במהלך עבודות בנייה יפוצה בכ- 134,000 ש"ח
תאונה שאירעה באתר בניה כאשר הפועל קשר תבנית יציקה למנוף ותבנית אחרת שהייתה במקום נפלה עליו והוא נמחץ בין שתי התבניות. הנתבעת ניסתה לטעון כי לא היא זו שאחראית למקרה היות והיא בסך הכול חברת כוח אדם, אך השופטת קבעה כי היא אחראית בהחלט.
לאחרונה קבל בית המשפט בחיפה תביעה של עובד בניין אשר נפגע בחודש דצמבר 2009 בתאונה מחרידה. התובע הצהיר כי הוא ועוד עובדים נוספים נדרשו לקשור תבנית יציקה אל מנוף וכאשר החל במלאכה צנחה עליו תבנית יציקה נוספת אשר הונחה שם על ידי אי מי מהעובדים. התוצאה הייתה כי הוא נמחץ בין שתי התבניות. המדובר הוא בתבניות שהם בעובי של 14 ס"מ באורך של 5 מטר ובגובה של כ – 3 מטרים. עדות זו ללא נסתרה ועל עובדות אלו אין כל חולק. התובע לא הביא עמו עדים להתרחשותה של התאונה אף לא את מפעיל המנוף או את עוזרו או מנהל אתר הבניה שהיו במקום. אך, בנסיבות מקרה זה ובשים לב לתקופה הקצרה אשר בה עבד הפועל באתר הבניה עד להתרחשות התאונה (בערך חודש) כמו גם אי המצאת הפרטים מצד הנתבעים כפי שיתבהר בהמשך – לא מצאה השופטת לזקוף את הדבר לחובתו של התובע.
בסיכום האשפוז אשר התקבל מהמרכז הרפואי קפלן ביום 29.12.2009 נכתב כי "… התקבל בשל תאונת עבודה: נמחץ בין 2 לוחות יציקה, כתוצאה מכך חבלות קהות ב 2 רגליים וביד ימין…". תיאור זה אשר נכתב בסמוך אחר התרחשותה של התאונה מקבל משקל יתר מה עוד שלאורך כל התהליך התובע היה עקבי באשר לנסיבות התאונה.
למעשה, התובע תבעה את חברת קוואטרו ואת בעליה של החברה שהיא חברת כוח האדם אשר שלחה את התובע אל אתר העבודה. אך הנתבעים מצדם טענו ואף שלחו הודעות צד שלישי נגד מזמין העבודה שהיא חברת הבנייה, זאת בטענה כי האחריות למעשה מוטלת עליהם.
בשנת 2015 התקבל פסק הדין אשר על פיו נקבע כי חברת הבנייה וחברת הביטוח שלה יחויבו לשפות את הנתבעים בכל סכום אשר בו יחויבו.
טענות הצדדים:
התובע טען והצהיר כי הוא למעשה לא קבל כל הנחיות ממנהל העבודה באתר. לא נאמר לו כי יש לשים לב ולהיזהר מתבנית נוספת הנמצאת בצד, כמו כן הוא טען כי הוא לא היה ער לסיכונים אשר כרוכים בעבודה זו כמו כן בוצעה העבודה תחת לחץ ללא כל פיקוח וללא כל הדרכה וגם ללא ציוד מתאים ובמחסור בכוח אדם.
בתחילה ניסו הנתבעים להכחיש מכל וכל את קיומו של האירוע אך בהמשך זנחו את עמדתן אך הם התמקדו כל העת בטענה כי אין להטיל עליהם כל חבות כלפי התובע היות והחברה היא בסך הכול חברת כוח אדם ולא מדובר במזמין העבודה אשר הוא למעשה זה שאמור להיות אחראי בפועל על העבודה.
פסק הדין
השופטת ברסלב דחתה את עמדת החברה לכוח אדם וטענה כי למרות חובתה של מזמין העבודה לפקח ולוודא כי הוא אינו מציב את העובד במקום עבודה מסוכן – עדיין אין זה פוטר את חברת כוח אדם אשר אף היא מחובתה לוודא כי היא לא שולחת את העובד למקום שאינו בטוח ועלול לסכן אותו.
השופטת מתחה ביקורת על הנתבעים לאחר שבצעה תחקיר מעמיק על אודות נסיבות המקרה והיא ציינה כי – "קוואטרו חדלה מלבחון את שיטת העבודה הנהוגה באתר בניה ואת קיום נהלי וכללי הבטיחות; ולא נקטה באמצעי זהירות, ולו מינימאליים, על מנת לוודא שעובדיה לא יחשפו לסיכונים בלתי סבירים. תחת זאת, קוואטרו הפגינה אדישות וחוסר התעניינות אודות התנאים בהם נדרשים לעבוד העובדים שנשלחו על ידה לאתר, ובכללם התובע".
מלבד זאת העירה השופטת כי הנתבעת לא דאגה להדריך את העובדים מטעמה והיא אף לא סיפקה להם את הציוד המתאים. כמו כן היא לא טרחה אפילו לערוך תחקיר לאחר התאונה על מנת לבדוק את נסיבות המקרה והתאונה המחרידה.
עם זאת – קבעה השופטת – היות ומרבית האחריות בכל זאת רובצת לפתחם של המעסיקים בשטח שהיא חברת הבנייה – החליטה השופטת להעמיד את חלקה של חברת קוואטרו על שיעור של 30%.
בתוך כך דחתה השופטת את התביעה אשר הוגשה אישית נגד בעלי חברת קוואטרו וזאת בנימוק כי לא הוכח כי הוא באופן אישי היה מעורב ופעיל בביצוע העבודות בשטח ולעובדות אשר הובילו בסופו של דבר לתאונה שהתרחשה.
השופטת חישבה את נזקי התובע אשר אותם העריכה בסופו של דבר ב134,000 ₪ בקירוב. זאת בניכוי התגמולים אשר התקבלו מהמוסד לביטוח לאומי ובהתחשב בשלושים האחוזים – חלקה של הנתבעת – נקבעה התוצאה כי הנתבעת מחויבת לשלם לתובע סכום של 37,000 ש"ח וזאת בתוספת של הוצאות בית משפט ושכר טרחה עורך דין על סך 8,700 ₪.
התביעה נגד הנתבע נדחתה כאמור ועל כן בנסיבות העניין החליטה השופטת כי אין לחייב את התובע בהוצאות כלשהם.
להתייעצות עם עורך דין נזיקין – צרו קשר