לקביעת פגישת ייעוץ
האשים את יושב ראש וועד הבית במעילת כספים וישלם לו פיצויים בגין לשון הרע
עועו"ד אמיר קרן 27.06.18 נזיקין

האשים את יושב ראש וועד הבית במעילת כספים וישלם לו פיצויים בגין לשון הרע

סכסוך בין דיירים אשר לווה בהאשמות כלפי חברי וועד בית הגיעו אל בית המשפט. השופטת קבעה כי מדובר בלשון הרע על יו"ר ועד נציגות הדיירים  וחייבה את הנתבע בפיצויים בגין לשון הרע ואף הוסיפה נימוק "ציבורי".

על רקע סכסוכים שהיו בין הצדדים ביחס לניהול קופת הנציגות ואחזקת הבניין הוגשה תביעה על ידי אחד מבעלי הזכויות בבניין אשר מנהל עסק הנמצא באותו בניין. הנתבע אף הוא בעל זכויות של 45% בבניין.

מדובר בבניין בן 4 קומות בסך הכול ואשר משמש למשרדים ולעסקים. בשל אי אכפתיות מצד הדיירים, ניהול הבניין היה מתחת לכל ביקורת בין השאר הורגש זלזול ברכוש המשותף וזאת בשל הימנעות של חלק מדיירי הבניין לנשיאה בהוצאות הכרוכות בהחזקה ובניהול של הבניין.

ביום 18.07.10 קיימו הדיירים אסיפת דיירים אשר בה הסכים התובע לקחת על עצמו את האחריות לשמש כמנהל ועד הבית. הוא עשה זאת מתוך כוונה להיטיב את איכות הבניין ולנהל אותו באופן מסודר.

זמן קצר אחרי שנבחר הוועד התפטר אחד מחברי הוועד כאשר רק התובע ועוד חבר וועד אחד נשארו בתפקיד.

ביום 31.10.10 התקיימה שוב אסיפת דיירים אשר בה הוחלט כי היות ומצב הבניין ואחזקתו הינם ברמה נמוכה מאוד ואין למעשה שיתוף פעולה מצדם של כל הדיירים – אי לכך הוחלט כי יהיה מן הראוי לשלם לתובע סכום חודשי קבוע של 1,500 ₪ כשכר טרחה עבור ניהול הבניין ואחזקתו על כל המשתמע.

התובע אכן שימש בתפקיד למשך שנתיים כאשר הוא משך את שכרו מתוך קופת הוועד.

באותה תקופה הוא אכן דאג לאחזקת הבניין ולהשבחתו כאשר בין היתר –

  • הציב שלט פרסום בתשלום על אחד הקירות של הבניין כאשר התמורה של הפרסום התחלק בין כל בעלי הדירות בבניין.
  • הוא שכר שירותי איטום על מנת לאטום את החלונות החיצוניים של הבניין.
  • הוא טיפל ותיקן את מערכות החשמל בבניין כמו גם בחדר המדרגות ואף במקלט.
  • הוא היה אחראי על גביית הכספים מדיירי הבניין.
  • הוא שכר שירותים משפטיים בכדי לנקוט פעולות נגד הדיירים אשר סרבו לשלם עבור וועד הבית.
  • הוא ביצע זיפות לגג.
  • ניהל קשר שוטף מול חברת האחזקה אשר נתנה את שירותי הניקיון לבניין.
  • באופן כללי – דאג לכל הטיפולים השוטפים.

בחודש אוגוסט בשנת 2012 הודיע התובע כי הוא אינו מעוניין יותר להישאר בתפקידו כיושב ראש הוועד היות והודעות החיוב אשר היו באחריותו של חבר הוועד הנוסף שהוא רואה חשבון במקצועו והיו צריכות להיות מוכנות כבר בינואר 2012 בכדי שהתובע יוכל למסור אותם בין דיירי הבניין לצורך גביית הכספים – לא היו מוכנים עד לחודש אוגוסט, זאת למרות בקשותיו החוזרות ונשנות של התובע. על כן, בגלל חוסר שיתוף הפעולה מצד חברי הוועד מצד אחד וגם הדיירים מצד שני – החליט להתפטר מתפקידו.

השופט ציין כי התובע העיד מאוחר יותר כי בעת הגשת התביעה סבר כי רואה החשבון לא הוציא את החיובים בעקבות בקשה של דיירי הבניין  אך מאוחר יותר נודע לו כי רואה החשבון כן הוציא את החיובים אך בעלי הדירות התעלמו מהן.

ביום 8.8.12 שלח הנתבע מכתב משמיץ אל התובע אשר בו הוא מאשים אותו בגזל, במרמה ובגזלת כספי הוועד. לאחר כחודש שלח הנתבע מכתב נוסף אל חברי הבניין כולם אשר בו הוסיף והשמיץ את יו"ר ועד הבית – התובע – תוך שהוא נוקט באמירות פוגעניות כמו מעילה בכספי הוועד ועוד.

לאחר המכתב הראשון לא הגיב התובע דבר אך על המכתב השני לא יכול היה להישאר שאנן ושיגר מכתב באמצעות עורך דין. שם ציין כי כתיבת המכתב השני כמו גם הפצתו הינה לשון הרע והוא הציע לו לפרסם מכתב נוסף אשר בו הוא יתנצל בדבר השקרים אשר אותם הפיץ על התובע. אם יתנצל על האמירות הפוגעניות – הרי שהובטח לו כי לא תוגש תביעה.

משהנתבע עדיין לא עשה דבר ניתנה לו הזדמנות נוספת וזאת בניסיון להימנע מנקיטת הליכים משפטיים. על כן נשלח אל הנתבע מכתב נוסף מטעם עורך הדין אך הנתבע הגיב בכתב יד על גבי המכתב – "נא להפסיק לאיים, מרשך מעל באמון ולכספי הוועד ורוקן אותם בצורה שיטתית".

ביום 23.1.12 התקיימה ישיבת דיירים נוספת אשר בה התובע לא השתתף. שם חזר הנתבע שוב על ההאשמות הפוגעניות.

הנתבע אף אסף את הדיירים כדי להגיש תביעה נגד התובע והחבר רואה החשבון שניהל יחד עמו את וועד הבית. בהמשך הציע הנתבע בוררות בכדי שהתובע יוכיח כי הוא לא מעל כלל בכספים.

התובע טען כי הדברים פגעו בו והשפילו אותו בעיני הבריות וכי מדובר בעוולה של פרסום לשון הרע כפי המשתמע בחוק איסור לשון הרע.

כמו כן טען התובע כי פרסום הדברים עלולים לפגוע במשרתו ובמשלח ידו זאת לאחר שהוא עמל שנים רבות ברכישת מוניטין ושם טוב כאשר הפצת שמו בהקשר למעשי שחיתות פוגעים בו וגורמים לנזק חסר תקנה לשמו הטוב.

התובע טען כי מדובר בדברים שאין בהם כל אמת והוא גרם לו לעגמת נפש מרובה. אשר על כן בקש לתבוע פיצוי גבוה במיוחד זאת בשל הנסיבות החמורות אשר בו נקשר שמו בהקשרים פוגעים ומעליבים תוך סירוב עיקש להתנצל גם לאחר שהתבקש לכך.

טענות הנתבע

הנתבע טען לעומת זאת כי התובע נטל כספים מהקופה ולא ניהל אותה כראוי עד שהקופה הייתה ריקה ולא ניתן היה להמשיך לתחזק את הבניין. הוא טען כי הודיע על כך לדיירי הבניין בכדי להשיב את הסדר בנושא בדרכי שלום. הוא טען כי פעל מתוך חובה מוסרית וחוקית.

הוא טען כי בעת אשר נכנס התובע לתפקידו כיו"ר הנציגות הייתה קופת הנציגות ביתרת זכות של קרוב ל – 20.000 ₪ בנוסף היו לו שיקים דחויים של הדיירים אשר נאספו על ידי הוועד הקודם כך שמדובר היה בכספים רבים אשר בעקבות התנהלות כושלת כמו גם ניהול לא נכון ותקין (כמו לדוגמא תיקון של דלת הכניסה שנפרצה ועל כן שימש לובי הבניין כמקום לינה עבור חסרי בית במהלך הלילות) כמו כן טען הנתבע על בעיות נוספות בגביית הכספים ומסירת הדוחות הכספיים שלא נעשו כראוי.

המפקחת על המקרקעין בתל אביב בדקה וניתחה את הפרסומים והיא הגיעה למסקנה כי התנהלותו של התובע כן הייתה ראויה ובעלי הדירות הם אלו שלא הביעו התעניינות בנעשה ולא שיתפו פעולה.

השופטת קבעה בעקבות כך כי התובע דובר אמת וכן ציינה כי – "לא רק שהנתבע לא צדק לגופו של דבר אלא שהוא נקט לשון בוטה מתלהמת ובלתי מידתית, וחזר והשתמש בביטויים מעילה וגניבה כלפי התובע". השופטת הוסיפה גם כי "הנתבע התעלם מהקשיים הגדולים שעמדו בפני הנציגות בשל בעלי דירות סוררים, כולל הוא והשוכרים מטעמו". בגלל ההאשמות החמורות קבעה השופטת כי "יש למצוא חומרה נוספת בכך שהנתבע עשה כן לצורך מטרה כלכלית שלו, כבעל כ- 44% מבעלי הזכויות בבניין" וקבעה פיצויים על סך 70,000 ₪ בגין לשון הרע.

להתייעצות עם עורך דין נזיקין – צרו קשר

לקבלת פגישת יעוץ חייג או שלח פרטים:

Comments

comments